ינוביץ נ' בית החולים "וולפסון" ואח'

החלטה

1. בפני בקשה למתן פטור מהמצאת חוות דעת רפואית מחמת קיומם של טעמים מיוחדים בהתאם להוראות תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

2. כפי שציינתי בהחלטותי הקודמות, מדובר בתובע שאינו מיוצג, אשר הגיש תביעה בעילה של רשלנות רפואית ללא המצאת חוות דעת.

3. לתובע ניתנו מספר הזדמנויות ואורכות להמציא חוות דעת, והוא נמנע מלעשות כן מכל מיני נימוקים, אשר תוכנם משתנה מבקשה לבקשה.

4. בהחלטותי הבהרתי לתובע, כי עליו להמציא חוות דעת רפואית, שאם לא כן תימחק התובענה מחמת חוסר מעש, ונראה, כי כתוצאה מכך הוגשה הבקשה הנוכחית.

5. התובע טוען, כי מצבו הרפואי וכן מצבו הכלכלי הקשה מהווים טעם מיוחד למתן פטור מהמצאת חוות דעת.

6. התובע צירף לבקשה תצהיר, אולם מטעמים השמורים עימו, לא פירט את מצבו הכלכלי, והסתפק בטענה כי מצבו קשה, עד כי הופטר מתשלום אגרת בית משפט.

אין בין מתן הפטור מתשלום אגרה לבין הצורך להגיש חוות דעת דבר וחצי דבר.

מתן הפטור, מאפשר לתובע להגיש את ההליך לבית המשפט, אולם אינו פוטר אותו מניהולו בהתאם לתקנות ומצירוף חוות דעת רפואית מקום שהדבר נדרש, ואשר בלעדיה אין אפשרות להוכיח את התובענה.

7. הנתבעים מתנגדים למתן הפטור המבוקש מחמת מצב כלכלי קשה, ולדבריהם אמנם אין מחלוקת כי התובע מתקיים מקצבת ביטוח לאומי בסך של כ-8,000 ₪, אולם אין בכך כדי להוכיח את חוסר יכולתו של התובע לממן חוות דעת, והצדק עימם.

8. יובהר, כי על מנת שבית המשפט ישתכנע בדבר חוסר יכולתו הכספית של התובע לממן חוות דעת רפואית, חובה על תובע לפרט בתצהיר את מכלול העובדות הרלבנטיות, לרבות נסיונו ללוות כספים מבני משפחתו, או מאחרים לצורך מימון חוות הדעת הנדרשת, וזאת נמנע התובע מלעשות.

9. זאת ועוד. התובע מבקש להסיק ממצבו הרפואי קיומה של רשלנות, ואף צירף מאמרים לצורך אימות טענותיו, אלא שברור שאין בכך די, ומכל מקום צירוף המאמרים אינו יכול להוות תחליף לחוות דעת רפואית המבססת את הטענה בדבר קיומה של רשלנות, אשר גרמה לנזק.

10. נוכח האמור, ובהמשך להחלטתי מתאריך 26/2/13, הנני קובעת, כי אם עד מועד התזכורת לא תומצא חוות דעת, תימחק התובענה מחמת חוסר מעש.

ניתנה היום, א' ניסן תשע"ג, 12 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: